|
כשהגיעה אלינו, למשרד
היא הייתה כל כך שמנה
שהעיניים שקעו עמוק בבשרה
כצימוק שטבע בבצק.
היא הייתה בעיניה
כל כך יפה
בחליפת השומן
כאביר החגור בשריון קשקשים.
כשאמרנו לה לרזות
הסכימה מיד.
איבדה מגופה
איבדה מכוחה
כשמשון שנקרח ממחלפות הכוח.
היא ידעה
שאנו אופים עוגה לשבת
אוחזים בבצק בשני קצותיו
לשים הבצק
צובטים אותו
בכל הכוח. |
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.