ביום של חמיצות מחליאה,
ביום חמסין מצחין
ראיתי את הבוקר נצחי,
הוא קרא לי
הוא אמר לי בואי,
להיטמע בתוכי
כמו בתוך שלפוחית שתן
ואני הייתי כלואה בים של פחדים,
ים של מילים בלי מנגינות,
ים של מספרים
והייתי צוללת לתוך תהומות חשוכים
שולה פנינים שחורות
מגדפת את מה שלא עושה לי טוב
והוא אמר לי -
את תהיי המלכה שלי
ואני אזין אותך בהרבה דברים
והלכתי -
כי לא היו לי מקומות אחרים,
רק אדמה צחיחה וקרה,
מתחת לקברים
והוא שיקר לי -
ואמר יהיה לך טוב,
כי החיים נפלאים
וחיפשתי -
ולא מצאתי טוב
גם לא בתוך לבבות אנשים
וכביתי -
והפכתי צל חולף בשדותיכם
ולא יידעוני,
גם דורשי שלומי,
כי כיביתי עצמי. |