לשעת מצוקה.
כך שבעת חירום,
אוכל לקחת נשימה עמוקה.
ולתת לכל לחלוף מעליי
ולא דרכי,
כדי שזה לא יהרוס אותי.
אבל בשעת הצורך גיליתי
שבשקית היה חור.
ואם זה לא היה עצוב,
אולי זה היה די מצחיק.
עומדת ברחוב עזובה
עם שקית מרוקנת מאוויר.
גם בריאות לא נשאר כלום.
כשנגמר האוויר מתחילים לרחף?
אולי אסתכל על כולם למעלה.
גם המחשבה הזו נמוגה.
נעלמת בריק.
נשארה רק קליפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|