עבר זמנו, בטל קורבנו.

אתמול בשעות אחר-הצהריים -
רעש ומהומה
הגמדים אשר בקירות -
יצאו למלחמה
ובראש הגדוד צועד,
אצבעוני המפקד
על ראשו פקק של בירה
ובידו עיפרון חד...

- אבל אימא,
אמרתי לך שאני לא רוצה לעשות שיעורים עכשיו!
+ לא אמרתי לך לעשות שיעורים...
- אבל רמזת, אמרת עיפרון חד...
+ האימא צחקה - זה לא בשביל שיעורים,
זה בשביל מלחמה
להרוג אחד את השני
לדקור עד שימות!
- את מפחידה אותי...
+ למה? אין שום-דבר מפחיד במלחמה,
מלחמה זה כיף, מלחמה זו הרפתקה,
להרוג ולהיהרג - שעשוע מושלם.
- אימא...
+ מה?
- את צוחקת עליי?
+ כן.
- יופי! כי חשבתי שהשתגעת,
איזו אימא הכי בעולם יש לי!
+ תודה מתוקי.
- בבקשה מתוקית.