עבר זמנו, בטל קורבנו.
אתמול בשעות אחר-הצהריים -
רעש ומהומה
הגמדים אשר בקירות -
יצאו למלחמה
ובראש הגדוד צועד,
אצבעוני המפקד
על ראשו פקק של בירה
ובידו עיפרון חד...
- אבל אימא,
אמרתי לך שאני לא רוצה לעשות שיעורים עכשיו!
+ לא אמרתי לך לעשות שיעורים...
- אבל רמזת, אמרת עיפרון חד...
+ האימא צחקה - זה לא בשביל שיעורים,
זה בשביל מלחמה
להרוג אחד את השני
לדקור עד שימות!
- את מפחידה אותי...
+ למה? אין שום-דבר מפחיד במלחמה,
מלחמה זה כיף, מלחמה זו הרפתקה,
להרוג ולהיהרג - שעשוע מושלם.
- אימא...
+ מה?
- את צוחקת עליי?
+ כן.
- יופי! כי חשבתי שהשתגעת,
איזו אימא הכי בעולם יש לי!
+ תודה מתוקי.
- בבקשה מתוקית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.