הנער התאבד בסוף המחזה.
הייתה אימא
היה אבא
הייתה אימא חורגת גם
אבל הנער התאבד די בסוף המחזה.
בתמונה הלפני אחרונה נתנו לקוות שהוא חי
אבל לא, הנער מת, מת ממש
מיריה של רובה שהיה שם נוכח
שם נוכח לאורך כל  המחזה.
האמא, לא ידעה מה היא רוצה מחייה ומדוע הנער אינו מרוצה
אבל הנער התאבד בסוף המחזה.
והאבא, עשה הכול למען הנער, חשש לו, היה מוכן לחבק אותו, לעודד
אותו
אפילו לקחת אותו לגור עמו ועם האימא החורגת והתינוק שלהם,
לעבודה שלו היה מוכן לקחת אותו וגם לוותר על תפנית לטובתו
בקריירה שלו
אבל.

אבל נער התאבד בסוף המחזה.

אולי תופתעו, אך גם האימא החורגת הייתה אמפטית כלפי הנער
ודאגה לו, כל עוד לא חששה לחיי התינוק שלה
כי היה שם רובה וגם סכין הייתה
והנער התאבד בסוף המחזה.
הנער שניסה להתאבד קצת אחרי אמצע המחזה
ממש הצליח לשכנע את אימא, אבא,
אולי גם את האם החורגת,
שהוא לא מתכוון להתאבד בסוף המחזה.
הפסיכיאטר לא שוכנע בכלל
שהנער לא יתאבד בסוף המחזה
הוא רצה שיחתמו על טפסים שיעידו שיש יסוד סביר להניח
שהנער עתיד להתאבד בסוף המחזה

ואכן הנער התאבד בסוף המחזה.

עכשיו
מה אתם רוצים ממני?
אני לא אשם.
לי בכלל  אין ילדים
זה לא הנער שלי
שעתיד להתאבד בסוף המחזה.