והאהבה הכתה את רומיאו בלילות החורף הקרים,
הוא הלך ברחובות שיכור מלא רגשות אהבים
היא הייתה מכונסת בתוך עצמה בתוך הר של שמיכות
והוא אמר לה -
"את ואני, מה דעתך?"

יוליה אמרה תנסה אותי,
אולי יהיה לך אהבה בסוף
הוא ניסה להתחמק -
זה לא ייגמר בטוב
אבל היא לחצה, אני ממש רואה אותך,
אני יודעת מי אתה, אני רוצה אותך

היא הייתה יפה כמו סתיו ברוסיה
עיניה שמש וכוכבים מרצדים על עורה
אולי אנסה, מה כבר יש לי להפסיד
אם היא רוצה שיברון לב -
מי אני שאסרב

לילות החורף הפכו לשנים
אביב, קיץ, סתיו וחורף התערבבו למילים
הוא אמר לה צדקת, את בדיוק כמוני,
אבל אנחנו לא חולקים אותה שיגרה בחיינו

הוא ידע שזה נגמר,
אבל היא לא הבינה
האהבה הפכה לכעס,
התמרמרות צפה פנימה
אני לא אוהבת התמרמרות,
היא אמרה לו יותר מפעם אחת
אבל לא הפסיקה לאחוז בו חזק

יוליה,
זה היה יכול להיות אחרת
היינו צעירים ויפים,
טבלנו בכנרת
זה נגמר כי זה נגמר
אם תיזכרי אותי -
תשירי לי גם מחר -
יוליה

והאהבה הכתה את רומיאו בלילות החורף הקרים
כמו שהיא התחילה ברעש -
ככה נגמרה בבום גדול
יש עוד ל-מה לצפות, לא אפריע לך לחיות,
היה טוב וטוב שהיה
ואין על מה לבכות.