[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רציתי אותך כמו נעל בית שמחכה לי תמיד ליד המיטה.
אבל לא, את רצית הרפתקאות, ארצות רחוקות, אתגרים.
אז אמרתי לך, אם את הולכת, את הולכת בלעדיי
ואם את הולכת, את לא חוזרת, את הולכת לעולמים.
ניסית להתווכח, ניסית לבוא במשא ומתן,
בכית אפילו, האשמת והפכת עצמך לקורבן.
נגמרו הדמעות, החלטת, את הולכת גם אם את לא חוזרת
והלכת.

עכשיו קצת בהיגיון קר וקצת ברגש פראי -
אני מנסה להבין מה אני עושה בשארית חיי.
יש לי חטאים שזקוקים לכפרה.
יש לי חובות לקדוש ברוך הוא.
מאנשים אני לא מצפה לכלום,
הם אכזבו אותי כל חיי.
אבל אלוהים שולח אותי אליהם שוב ושוב ושוב,
מה אני יכול לעשות?
הוא אומר לי תעשה להם ככה,
תגיד לזאת ככה,
תראה לזה ככה.
אני לא יכול להגיד לו לא,
מי אני בכלל שיעז!

אז יוצא שאני חי בשליחות עכשיו
וכשהיא תיגמר שלום ו-ביי.
היה רע מאוד, מקווה שעשיתי מה שצריך,
אולי אחזור בגלגול אחר
וכבר אתחשבן אתכם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אאוף, איזה עצב
ועוגמת נפש.


שושו, אחרי שלא
קיבלה תגובה
מהמערכת.

תגובת מערכת:
רבים וטובים לא
קיבלו, אז מה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/8/21 14:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איזי ג'וי ריידר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה