ואמרתי תפילה מרשרשת נורא
כמו עטיפת צלופן שמקולפת מסוכרייה
ולקחתי את עצמי לראות שמיים ולא ראיתי דבר
ושתיתי את המים וגופי רווה - אך לא נשמתי
ושפכתי על עצמי מים, אך נקבוביות העור לא נפתחו
וידעתי בשר לבשר, אך הוא נפרם זה מכבר
ואיכות החמצן שנשמתי ירדה עם השנים
מצאתי עצמי קטן ושפל כתולעת
ורוחי הומה כרוח סערה
המילים איבדו משמעות,
כשחלפו עליהם סוליות נעליים
ישבתי חצוץ ביני לביני
ובאין מקום ללכת - נשארתי במקומי.
, |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.