|
28.7.21
יום שישי גשום
היא מחכה שיאסוף אותה
שניהם יחד תחת מטריה אחת
אורות פנסים מתארכים בשלוליות
היא עומדת בכניסה
מסיטה את שיערה
והוילון הצידה
והטיפות על החלון
לא חודרות פנימה
מביטה החוצה
ומחכה לבואו
בינתיים לא מגיע
הוא לא פה
בתוך ליבה יודעת היא
היום הוא לא יבוא
ובכל זאת עומדת
התקווה היא המחבוא
היא פותחת טלוויזיה
צופה בסרטים מצוירים
חושבת על הדפיקה בדלת
הוא לא פה
שני כדורי גלידה
קפואים כמו ליבו
הדמעות שבעיניה
מסרבות לזלוג
בתוך ליבה יודעת היא
היום הוא לא יבוא
ובכל זאת עומדת
התקווה היא המחבוא
היא אוספת את שברי הלב
שהתפזרו על השטיח
מדביקה אותן ביחד
עם המילים שהוא הבטיח
ואז נמאס לה, היא זורקת
את כל החלקים
יוצאת החוצה אל הרחוב
עם שמיכה ותחתונים
ואין מטריה שתשמור מעליה
מתאחדת בדמעות עם השמיים
בינתיים נהיה כבר נצח
הוא לא יגיע
והפנסים יאירו לה
עד שהוא יופיע |
|
|
דבר ראשון
על כל לשון
אין, אין ,אין
כמו במה
חדשה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.