גילי ריד / מסעות הכשלונות |
יום לאט עובר
והפחד גובר
מכסה אותי
סוגר עליי
שובר
המשכתי ללכת
כל צעד שקיעה
והבוץ הסמיך
מכסה את העיניים
בכניעה
אין מי שיושיט ידו
במשחק הזה כל אחד לבדו
ורק אני אוכל למשוך ולצאת
מהחשיכה הזו
לא צריכה הבטחות כוזבות
רוצה לשמוע מעט כן
במקום לא
קוברת בי את התחושה
שאני יכולה להצליח
ובפנים לא רוצה להתנקות
מאמבטיית הפיח
פוחדת להשתחרר ולהתמודד
עם מה שבחוץ
כי אם גם שם אכשל
לא יהיה לי תירוץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|