בכל זאת עינייך כבויות,
עצומות למחצה,
כאילו קמת מ-שינה

בכל זאת המילים שלך רפות,
כאילו הכול כבר נאמר,
כאילו כבר נמאס לך לדבר

וכמובן,
את מאשימה את מזג האוויר,
את מאשימה את הסביבה ש"סוחטת" ממך כוחות
את מאשימה את הגיל ואת המצב ואת היקום ואת המין האנושי

אבל תכלס,
שנינו יודעים,
שפשוט נמאס לך לחיות
לפחות נמאס לך לחיות את החיים שאת חיה
אם היו לך חיים אחרים - אולי,
אבל בחיים שאת חיה - את כבר תשושה

אז או שתחיי את חייך עד כה עד כלות כוחות הנפש והגוף,
או שתשני את חייך לפי ראות עינייך
זה לא מסובך, את צריכה רק קצת לדחוף את עצמך -
ואת משתחררת

אבל אולי את פוחדת לצאת מאזור הנוחות
אולי את פוחדת מהלא נודע
אולי את פוחדת מהעולם ומהאנשים
אולי את פוחדת מעצמך

אין פתרון כאן.