עוד תקופת משבר אני עובר ובקלות
זה יגמר אבל זוכר שאני אשאר חלול
אני חלוק בין מטרות לבין רצון להתבטל
והכתיבה מעציבה אז אין רצון להתבטא
והחוטא עוד מטאטא מתחת לשטיח
בראשו ת׳דברים שהוא רצה אז להשכיח
ולכתוב זה להנפיח בעיות שממילא
מזמרות בתוך ראשי כמו מקהלה
הקלה זו מטרה זה כל מה שחשקה נפשי
אבל לא מצאתי מישהי עם פטיש לרגישים
ואין לי שיר שישאיר לך רושם לא פתטי
אני עשיר במרגשים ובנפילות אל הפרקטים
לפחות אני אותנטי זה ראוי להכרה
אז תעביר ת׳מחמאות לתוך מרכז הבקרה
אני נקרע בין ביטחון לבין ספק שמאכל
מנתח את הפצע ומצפה שיתאחה
זה מנחם לדעת שאנלא לבד בתוך הכלא
שבדידות היא מחלה ובכולם היא מתנחלת
אך יש חלק שתוהה שאם כולנו בודדים
כיצד לעזאל אני נשארתי לבדי
אני מדהים נטייתי להתחפר במכאוביי
מתבטא בכתיבתי כי התאהבתי בשוביי
ההווי שמתלווה ללהחתים כך את שבריי
טווה את מחשבתי כך כתבתי את שיריי
אני שריי עוד לא שרה כי עוד צוחק לבשורה
אם תרצה שאתייחס תוסיף תופים וחצוצרה
התצורה שבה זה בא נתנה סיבה להילחם
אבל הקרב הזה קשה ואין עם מי להתאחד
אני נוחר לצליל עולם סוען בתוך אמבט סוער
בזמן שהמטבח בוער אני בראש המשורר
קורא עיתון ולאיטו הוא ממלמל שזה בסדר
העולם הזה נשרף ואני באותו החדר
בודד כי לא למדתי לקרוא בין השורות
כתבתי על בדידות, רוצה לכתוב על בחורות
שימאס לכתוב על בחורות על מה אכתוב זה מסקרן
מוכן לתת הכל אך מה אפשר עוד לסכן
סוקל את הסיכוי רק למקרה שיתמשש
אני רוצה להיות מופתע רוצה לחזור להתרגש
אני רוצה להיחלש אך גם לדקור כמו סכין
אני רוצח ילדים ומרגיש כמו אנקין