ראיתי אותם עומדים על ספסל ומתפללים
ואז מתנשקים
הבנתי את הנשיקה, הם אוהבים זה את זו,
אבל מה התפללו?
הם אמרו שהם ראו אחד שלא היה בסדר
וליד הבית שלו הגיע אוטו זבל לאסוף זבל
פתאום הוא קם אחרי שישב מ-חוץ לבית שלו בפיג'מה,
הלך לפועלים של האוטו זבל
ואמר מצטער שאיחרתי, אני רוצה לעבוד
אמרו לו מי אדוני
אמר הייתי צריך לעבוד אתכם,
איחרתי בכמה שנים כי היו לי בעיות בראש,
אבל עכשיו הכול בסדר, אני רוצה לאסוף זבל
ראו אותו משוגע,
אמר לו שם של בית חולים,
אמרו לו תלך שמה ותירשם
אמר בסדר, להתראות וחזר לביתו

כל העולם כולו גשר צר מאוד,
אפשר להחליק לאט-לאט ולאבד את הדעת
אנחנו מודים שאנחנו מספיק שפויים,
יכולים להחזיק בית משותף
מסוגלים לעבוד,
להרים טלפון למי שמתקן כדי שיבוא
לבשל את האוכל שלנו בעצמנו ולנגב כל אחד לעצמו את התחת
כי אנשים שאיבדו את דעתם -
תלויים באחרים, כי לא מבינים את החוקים
נופלים גם לנוכלים כמו גם לחסדיי אנשים שעוזרים
ואומרים להם מה לעשות ומה לדבר ומה לחשוב
והם אסורים בתוך המוח שלהם, בתוך התודעה
אנחנו מודים בתפילה שאנחנו שפויים יחסית,
כי אין שפויים לגמרי
ומתנשקים בשמחה ואהבה,
כי גם כל דבר עלול להשתנות אם למזלות תכניות

בינתיים טוב, הכול טוב,
עכשיו, ברגע זה
ואנו מודים בנשיקה על ההווה.