גילי ריד / טקסט וזהו |
10.7.21
מה עוד אפשר לכתוב על הכאב
המילים חוזרות רק בצורה אחרת
כבר נמאס לי מהקונספט של מיצוי ועצב
נשארה בי האדרת בשינוי גברת
מה עוד אפשר לכתוב על המצב
שוב טיפות הגשם בחלון זולגות במרוץ
ובסתו המתמשך הזה אני אותו חצב
הפעם אין טיעון חזק ואפילו לא תירוץ
כי זה לתמיד
המחשבות שחומקות מבעד לתריס
ואין אפילו משאלה שאוכל לייחל לה
והדמעה לוקחת מפניי איתה את הריס
ואין לי מה להגיד
ואין לי מה להוסיף
כי מכל הגרסאות שלי
הפסקתי להעדיף
צבעתי ת'עולם שלי בכחול
וצהוב ירוק אדום עם מכחול גדול
עכשיו שנגמרו לי הגוונים
האם אני רואה כמו אנשים עיוורים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|