אני מטיילת בשדה רחב של נרקיסים
ואין אור או שמחה באף נרקיס
העתקים מדוייקים, חשבתי
הם מתקפלים כשאני שואלת מי הנרקיס הכי יפה בשדה
ואז אומרים בקול אחיד "אני"
אחד מהם מסביר לי שהיתה טעות במראה
ובמקום ליצור השתקפות אחת
היא יצרה מליוני השתקפויות שלו
אבל אין שם שום מראה
רק נרקיסים בשדה ואותי
חה, נרקיסים, חשבתי לעצמי
אמורים לגרום למי שצורך אותם, לישון
הם לא אמורים בעצמם לישון
אבל הם ישנים והעיניים שלהם פקוחות
ובולטות
אני נהיית מודעת לכמה שהעיניים שלהם בולטות
ומסתכלות עליי
אני מנסה להסתתר אבל אין לי לאן ללכת
הנרקיסים הבינו שאני אורחת בשדה
והם מתקרבים אליי ומצטופפים
ליד רגלי
הם נושכים אותי חזק, עד העצם
עיניהם בולטות ושיניהם בולטות
אני נופלת מפחד, אני נופלת עליהם
ומכתימה אותם בדם שלי