שוב לסוף טוב ליבי ציפה, נתתי דרור למחשבות
ולא כבלתי לרצפה מה שגרם לי לקוות
וכך ציפיתי לקרבות שלא ידעתי שאבודים
לפחות בינתיים עוד לא הפסדתי ושמרתי על כבודי
מדהים להיכלע לפערים שמתקיימים
בין ציפייה למציאות, בין תערים שמתכהים
במלחמות מיותרות שמותמנות בכל פינה
כשכבר נמאס להילחם, אבל כיצד להימנע
אני לא יכול להיכנע כי בלי תקווה גם אין שיפור
גם פנדורה מבינה שהיא מניעה את הסיפור
התקווה דוחפת קדימה אבל מולי נמצא מדרון
וכך נפלתי למעמקים, כי היא קיבלה ממני דרור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.