|
היא יורדת לחניון בקניון.
עצביה דלוקים.
אך אין היא רואה באור העמום
את האורבים
שאורבים.
ריח-הסכנה מרחף על פני הרכב.
ריח-הסכנה מרוח על פני משטח הבטון.
מרחוק נשמע טרטור של מנוע
שקשוק מפתחות
ניגוב של צמיג ברצפת החניון.
בחוץ, למעלה רועש לו האור
בחום צהריים.
כאן למטה שוררת דממה מרהיבה
בקור בינוני.
חריקת בקיעים נשמעת ממעל
איום לקריסת החניון מן הגג.
כבר שעה שהיא מחפשת אותו
כבר שעה שאינה מוצאת.
כבר שעה שהיא רצה
רצוא ושוב
רצוא ושוב
סורקת
עשרות על עשרות
של שורות.
כשלפתע פתאום
מפינה חשוכה
במרכז השורה
נשמע קול ציפצוף
קול תיקתוק
קול נפלא
קול מתוק וגואל. |
|
|
יש עשרות
סלוגנים המכילים
את המילה טכניון
אבל רק אחד בודד
(כעת שניים)
המכילים את
המילים
אוניברסיטת תל
אביב. מה זו
האפליה הזו?
הנזיר
האלקטרוני,
שחיתויות הן שמי
האמצעי. כן, אני
יודע שזה לא
נשמע כל כך טוב,
אבל זה השם שלי
ועם זה צריך
לחיות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.