הַהוּא שֶׁיָּצָא אֶת טוּדֵלָה
רַק כְּדֵי לָשׁוּב שַׁמָּה דֶּרֶךְ
נוֹפִים וּפְנֵי יְהוּדִים מְצֹרָעִים
הִתְחִיל וְסִיֵּם
בְּאוֹתָהּ נְקֻדַּת הַחְלָטָה.
מוֹרֵי מַדָּעִים, בְּזָרוּתָם לְמַפּוֹת,
לִמְּדוּנִי לְהַמְעִיט בְּעֶרְכּוֹ:
"לֹא הֶעְתִּיק אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא
כְּדֵי גְּבָב רְסִיסֵי זְמַן."

מִנַּיִן לוֹ,
שָם בְּאֹהֶל מַסָּעוֹ הַפִּלְאִי,
כִּי לֹא תִּבָּזֵז עִיר מוֹלַדְתּוֹ
וְאַדְמָתָהּ תֵּחָרֵךְ תַּחַת יַד אֱדוֹם?
מִנַּיִן לוֹ כִּי לֹא
שָׁב הוּא אֶל קֶבֶר מוֹלִידָיו?
וּמָה לִקֵּט בַּדֶּרֶךְ -
שֵׁמוֹת עִבְרִיִּים שֶׁכְּבָר הִכִּיר
וְהֶעְתֵּקִים נִפְגָּמִים שֶׁל סֵפֶר סְפָרָיו?

וַדַּאי בְּאַחֲדוֹת מֵעֲצִירוֹתָיו
לְמַרְגְּלוֹת הָרֵי יְהוּדָה
הֶאֱזִין לִכְמִישַׁת עֲלֵי הָאַלּוֹן
תַּחַת רַגְלָיו; אֲדָמָה הַמְּנַסֶּה לְבָרְכוֹ,
אַךְ מִלּוֹתֶיהָ כְּנַעֲנִיּוֹת וּשְׁחוּקוֹת.
וְחֵרֵף יֹפִי מִנְּגִינַת הֶמְיוֹתֶיהָ
לֹא עָלוּ בֵּינָם דִּבְרֵי נֶפֶשׁ
וְתוֹרַת סִינַי מֵהָאָבוֹת הַנּוֹכְחִים.

אוּלַי שָם הִתְחַוֵּר לוֹ הָעִנְיָן -
כָּל פַּרְצוּפִי אֶחָיו הַמִּתְעַנִּים
הֵם רְאִי חַיֵּי שֹׁרֶשׁ, וְאִלּוּ הוּא
יְלוּד חֵיק צַמָּרוֹת.
וַיֶּחֱזֶה בְּיַלְדוּתוֹ מִתְכַּסֶּה
רִגְבֵי מִדְבָּר גַּסִּים;
אֲבָל מָה בַּאֲשֶׁר לְזֹךְ
שֶׁמֶשׁ סְפָרַד?

וּמֵאָז רָוַח לוֹ;
הִתְקַלְּפוּ מֵעוֹרוֹ רְדִידִי הַמֶּשִׁי
וְהִתְכַּסֵּה הוּא בִּגְלִימוֹת נְדוּדִים.
כִּי בִּשְׁלִיחָתוֹ עֹגֶן יָחִיד
בָּעוֹלָם, הָיָה לִמְגַלֶּה אֲרָצוֹת
וְלֹא מְגַלֶּה עֵינָיו.
שֶׁלֹּא כְּאוֹתוֹ לֵוִי עֶרְגָּנִי,
שֶׁיֵּצֵא לָתוּר אַחַר
לִבּוֹ, לְלֹא עֹגֶן שִׁיבָה,
וְנוֹתַר גּוּפוֹ מְבֻתָּר
בֵּין גָּלוּתוֹ לְמוֹלֶדֶת
שֶׁלֹּא יֵדַע פָּנִים חוֹמוֹתֶיהָ.