סמל הוא אפקטיבי רק כאשר הוא נוגע במשהו מאוד אלמנטרי ובסיסי
בתת מודע שלנו.

צלב הקרס הוא הגלים המתגלגלים של הים. הביטו בצלב הקרס. הצלע
העליונה היא הגל בעיצומו, הצלע מתחתיו הוא הגל כאשר הוא
בכיוונו כלפי החזרה אל משלב פני המים. הצלע התוקפת שלאחריו היא
תחילת התנועה המחודשת שלו אל גל. והצלע אחריו היא תחילת תאוצתו
כלפי גל בשלמתו, בשיא תפארתו. זו הסיבה שהסמל הזה הוא כה
אפקטיבי. זו הסיבה שהסמל הזה כבש את מוחותיהם של אומה שלמה
והניע אותה לכדי אסון בקנה מידה קוסמי. צלב הקרס הוא האדם
הלבן. הוא מסמל את התנועה שלו. את הרצון לכבוש ולהשתלט. את
הרצון לכוח. את התרבות המערבית. את הקולנואליזם. את הנחיתה על
הירח.

מגן הדוד הוא האש. הביטו בלהבה. הלהבה תמיד יוצרת את הצורה
המשולשת. אך משולש כשלעצמו הוא פשוט מדי: יש לנעול אותו במשולש
נוסף. משולש הנועל אותו והסוגר עליו. הלהבה מעולם לא עומדת,
היא נעה, היא יוצרת משולשים בינה לבין עצמה. מגן הדוד הוא הסמל
האולטימטיבי של העברי. הוא מסמל את הקיבעון שלו, את ההישרדות.
הלהבה עומדת שם. אתה חייב להסתכל עליה. היא שואבת את כל החושים
של הגוף שלך. האש יכולה להתפשט, אך רק אם החומר הבא מתאים לה.
רק אם היא רוצה. בסופו של דבר תנועה תמיד תביס סטאטיות. אך
מספיק שיישאר גיץ אחד על מנת להבעיר את הלהבה מחדש, בעוד
שתנודות מזג האוויר מספיקות על מנת לרוקן נהרות ואגמים שלמים.

שום דבר הוא לא יפה או אפקטיבי רק בגלל הצורה השטוחה שלו. אלא
בגלל שהוא, באופן הכרחי, מעלה נקודות מסוימות בתוכן הרגשי של
השכל. התוכן הרגשי של השכל הוא אלמנטרי ולו צינורות בסיסיים
ומוגבלים. אבות אבותינו נסחפו מהגלים של הים אל עבר האדמה; אנו
קודם היינו דגים לפני שהיינו יונקים. אם יש צורה מסוימת
בהיסטוריה האנושית, ולצורה הזאת יש כוח עלינו, סימן שהצורה
הזאת מתקשרת באופן יסודי עם הדברים הכי בסיסיים של השכל ושל
הדנ"א. אתם יכולים לומר; זה סתם קישור מוגזם. אבל אז אתם
עומדים עם השאלה, אז מדוע המגן דוד או צלב הקרס הם כה
אפקטיביים? אתם חייבים למצוא תשובה. והתשובה הזאת חייבת להיות
מהותית. אי אפשר פשוט לומר, הם אפקטיביים כי הם "נראים טוב".
כל דבר שהוא "נראה טוב" נראה כך מסיבה מסוימת. מסיבה רגשית,
אינסטינקטיבית מאוד מסוימת. אינכם מקבלים את התזה שלי? אז
עומדת לפניכם המשימה. עליכם למצוא אלמנט אחר אשר יכול להתאים
כמו כפפה ולהסביר מדוע הסמלים של הצוויליזציה האנושית נראים
כפי שהם נראים.

אתם יכולים לומר; אוקי. נגיד שאתה צודק בנוגע לתת-פסיכולוגיה
של הסמל, אבל מה זה קשור לתוכן המהותי של "העברי", או של
"הארי"? אנו יכולים לקבל משמעות תמטית באיזה ספר, או באיזה סרט
קולנוע, אך לעולם לא לקבל זאת תחת שינועם של גלגלי ההיסטוריה!


מה זה הקשר השרירותי הזה שאתה מבצע, בין סמל גיאומטרי לתהליכים
אשר התרחשו במציאות בין אנשים? ההיסטוריה מבטאת את התמטיקה
הגדולה מכולם! וכל המיתולוגיות של האדם הם רק מטאפורות
לתהליכים האמיתיים שמתרחשים במציאות בקנה המידה הגדול ביותר.
הפסיכולוגיה של הגזעים ושל המחשבות של הגזעים מבטאות את עצמן,
ממצות את עצמן בסמליהן, ובמטאפורות שהן משחזרות לעצמן כמסורת.
הצורה שאדם לובש מבטאת באופן הכרחי את התוכן שהאדם מכיל. וכך
הצורה שגזע לובש מבטאת את התוכן והגורל שהגזע לוקח על עצמו.
וכך הצורה שההיסטוריה שהאורגניזם לובש מבטאת את מהותו הבלתי
נמנעת. העברי הוא האש. הוא הבוער. הוא המשולש הבולע את עצמו.
הארי הוא הגלים הנעים של הים. הוא הנע. הוא צלב הקרס. זה המאבק
אשר התחולל לפני אלפיים שנה בהרים של יהודה. זה המאבק אשר
התחולל במשרפות המעושנות של אירופה. ההיסטוריה היא הסיפור
הגדול מכולם; ולכל דבר שמתרחש במציאות יש משמעות שנובעת
מהפסיכולוגיה האלמנטרית ביותר של האורגניזם.

ראו את הפסיכולוגיה של אוהדי הכדורגל; האם לקבוצת כדורגל יש
אידיאולוגיה מסוימת? לא. חלק גדול מהם גם לובשים על עצמם את
אותם הצבעים. הדבר היחיד שמבחין בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד
הוא שהסמל של הקודמת הוא התותחן ושל המאוחרת הוא השד. וזה כל
ההבדל שאוהד הכדורגל צריך על מנת לבנות לעצמו זהות סביב המערכת
הקולקטיבית הזאת.

הסמלים הללו לא בהכרח הומצאו על ידי הלאומים שבסופו של דבר
אימצו אותם. הנקודה היא שבראי ההיסטוריה, אלו הסמלים שהם
אימצו, נוצקו על ידם, הוגדרו על ידם. אלו הסמלים אשר בין אם
לדעת או לא, הגורל הכתיב להם, חיכה להם..על מנת ליישם תחת דגלם
את הרעיונות והפעולות של העידן אשר עתו הבשיל וכעת התחמם
לבקיעה. עם רואה סמל; סמל אשר מתניע את האנרגיה ואת הפעלתנות
אשר מבעבעת בו. השואה מעולם לא הייתה מתרחשת אילולא היטלר לקח
את הסמל העתיק של ההודו-אירופאים וצבע מעליו את האדום-לבן.
מדינת ישראל לא הייתה קיימה אילולא התקבעה בתודעתו המגן של
דוד.

סמל הוא מעולם לא סמל. והיסטוריה היא מעולם לא רק היסטוריה.
ההיסטוריה היא ההתגלמות של האדם האידיאלי בנראטיב-על טוטאלי.