|
דלת הלימוזינה נפתחת
והנעל עליו כבר מונחת
לרגליי ממש כעין הדום
פרוס לו השטיח האדום
השטיח האדום
שובל של אש וחום
השטיח האדום
אין עוד כזה מקום
השטיח האדום
ליבי יחדל מלפעום
השטיח האדום
אין עוד כזה מקום
מנופפת לקהל לשלום
מציגה טבעת יהלום
מרחפת ככה בחלום
איך הגעתי עד הלום
השטיח האדום ...
מחייכת אל הצלמים
מתחככת במפורסמים
נראית בזאת השמלה
אף יותר זוהרת מכלה
השטיח האדום ...
הטקס הנוצץ בעיניי שולי
והפסל המוזהב לא בשבילי
הלוואי ויכולתי כל היום
לצעוד על השטיח האדום
השטיח האדום ... |
|
|
המילה האחרונה
היא תמיד של זה
שמאשר את
הסלוגנים, מה
שמשאיר מעט מאוד
מקום להשמצות או
להראות עד כמה
אתה רב-שוגל כי
תמיד זה שמאשר
את הסלוגנים יקח
לעצמו את הקרדיט
(ובצדק יש
לומר)
יאשה לומד
מטעויות של עצמו
ושולח באימייל
את הספר השחור
של זה שמאשר את
הסלוגנים...
כמובן אחריי
שצילם אותו...
מה,הה,הה,הה...
חחחעעעעע...(צחוק
שהופך לשיעול
שהופך למוות
מיסתורי דרך
הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.