[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמי למואל
/
געגוע

  כששמעתי את קולך בטלפון  
  אמרתי "או" לאן נעלמת
  ואת שאלת-מה,התגעגעת?
 וחשבתי שאיך שאני לא אענה על השאלה הזו
 אני לא אצא טוב
 כי להגיד שהתגעגעתי זה מחייב [לפחות בעיני
 פריק עלוב של קונטרול כמוני]
 ולהגיד שלא,זה סתם יכול לפגוע.
 למען האמת את יודעת,אני תמיד העדפתי
 להישאר באזור הדמדומים
 חד כתער לא הייתי אף פעם,אלא אם כן-
 יצאתי לרגע מעורי כדי להרשים
 את יודעת,כשחדים כמו תער עלולים להישרט
 ואני,די לי בשריטות שהביאוני עד הלום.

 איך אני יכול להסביר לך
 שאם כבר מדברים על געגוע
 אז אני מתגעגע אליי כשהייתי איתך
 אני של אז ראוי לגעגוע







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
" אם אתה מעיז
לקפוץ מהגג הזה,
אני מביא לך עשר
לירות"

יגאל אלון למשה
דיין- נהלל 1913


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/21 9:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמי למואל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה