בפנימייה הצבאית, הוא עמד יחד עם 29 נערים מול מדריך עם מדים
ירוקים ושרוך סגול על כתפו.
"צהריים טובים, אני המדריך שלכם, יואב.
ואתם תקראו לי המדריך יואב, ברור!!"
"כן" ענתה הקבוצה
"כשאני שואל שאלה, אתם עונים לי, כן המדריך יואב, ברור!!!"
"כן המדריך יואב!"
יפה!
עכשיו, יש לכם 10 דקות להסתדר בחדרים, כל שישה בחדר. יש לכם את
חדרים 100 עד 104, ומשם אנו ממשיכים לחדר האוכל, ברור?"
"כן המדריך יואב", ענתה הקבוצה
"זוז!!"
כמו רסיסי טל על חלון המתחברים ויוצרים טיפה, כך החלו להתגבש
הנערים לחדרים. חוץ מקבוצה של 4 עולים חדשים מרוסיה שעמדו
בצד, ואף אחד לא רצה להתקרב אליהם. היה אפשר לזהות שהם עולים
מרוסיה בקלות: המראה, הלבוש, השפה, הריח. מוסי שם את התיק שלו
יחד עם התיקים שלהם ואמר, אני איתכם. כך הכיר את אדוארד,
ולדימיר ארתור ויבגני.
אדוארד שהיה נמוך ממנו בכ-20 סנטימטרים, הוא התקרב אליו עד
שהרגיש שהוא קרוב מידי ואז שלח מבט נוטה הצידה לצד שמאל, כאשר
עין ימין גבוהה יותר ושאל במבטא רוסי כבד:
"אוהב דגים?"
"לא" השיב מוסי
"רוצה לבוא לדוג?"
לדוג מה? שאל מוסי
"דגים בלאט!"
מוסי הביט במבט של אדוארד, באותו רגע ידע שהם יהיו חברים
טובים,
"כן" אמר
"יאללה, בוא" - ענה אדוארד
"מה בוא?! אבל החדרים, התיקים, המדריך יובל"
"מדריך בלאט, יכול למצוץ לי תחוי בלאט" אמר, וארבעת העולים
צחקו.
ברור שאדוארד היה המנהיג
הם שמו את התיקים בחדר 100, ואדוארד אמר במבטא רוסי מוגזם
"שלום כאן משטרה בלאט, חדר 100, איך אפשר לעזור?"
ושוב כולם צחקו, והפעם גם מוסי צחק.
כשכולם הלכו לחדר האוכל, הם יצאו משער הבסיס ותפסו טרמפים לחוף
הים. בערב חזרו עם כמה דגים עלובים בשקית זבל ואז ייבשו
והמליחו אותם על גג הבניין בתוך גבעת מלח על נייר עיתון.
המדריך יואב השתולל כשמצא אותם באותו הערב, וצרח
"איפה הייתם, הזמנו משטרה!!!"
ואדוארד ענה
"המדריך יניב, הלכנו לאיבוד. לא ידענו מה ללכת" מדגיש את
המבטא הרוסי שלו ומחסיר מילים בכוונה.
המדריך יניב שתק חצי דקה
"בסדר בסדר, עוד פעם אחת אתם נעלמים לי, אני קושר אתכם בחבל,
ברור??!!"
"כן מדריך יניב, מבטיח, מבטיח"
|