|
9.6.21
מחכה
לעזוב אותי
למקום שקט אחר
מסיטה
וילון של הסחות
אני לא יכולה יותר
רק תחזיקי שם
הישארי, לא לבד
לו רגע אחד תפקחי עיניים
תסתכלי לתוך ליבי החם
עומדת
על גג כאב שנבנה
אוויר קודש נעים
נושאת פנים
למרומים
ובו זמנית
לא מפסיקה ליפול
לתהומות של מחשבות
נמנעת מלחיות
וגדל הפחד לטעות
לתת לעצמי לפעמים לנסות
ומקיפה מסביבי רוע
שאותו רק אוכל לראות
להסתגר בחושך
בהן מילותיי
נעלמות |
|
|
אני נהנת מזה,
כשנוגעים לי
בחזה
(אחת מנסה
להתקבל לחברה,
בכך שתירד על
עצמה בצורה
משעשעת, היא
מבקשת לא לשים
לב, כי זה עניין
אישי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.