גילי ריד / אלף לילה ולילה |
מחכה
לעזוב אותי
למקום שקט אחר
מסיטה
וילון של הסחות
אני לא יכולה יותר
רק תחזיקי שם
הישארי, לא לבד
לו רגע אחד תפקחי עיניים
תסתכלי לתוך ליבי החם
עומדת
על גג כאב שנבנה
אוויר קודש נעים
נושאת פנים
למרומים
ובו זמנית
לא מפסיקה ליפול
לתהומות של מחשבות
נמנעת מלחיות
וגדל הפחד לטעות
לתת לעצמי לפעמים לנסות
ומקיפה מסביבי רוע
שאותו רק אוכל לראות
להסתגר בחושך
בהן מילותיי
נעלמות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|