שֵׁב אִתִּי פֹּה וְנֶחְבַּק
בַּעֲדִינוּת, יַלְדִּי הַקָּט
וְנֵשֵׁב עַל אֶבֶן בִּש-ְדֵה הַבַּר
זֶה אֶל זוֹ אָהוּב נֵישִׁיר מַבָּט
פֶּלֶג מַיִם מְפַכְפֵּךְ בְּזֶרֶם שֵׁאת
וְהָעֲש-ָבִים נָעִים
שֵׁב אִתִּי יַלְדּוֹן אָהוּב
עֵת צָהֳרֵי אָבִיב נָעִים
שׁוּב אֵינֶנִּי מְאַיֶּמֶת
עֲדִינָה אֲנִי, וַחֲבִיבָה וְחַיְכָנִית
הֶרְאִיתָ צַד נוּגֶה שֶׁזֶּה בִּי?
יַחַד עַל אֲגַם אַחַר נָשִׁיט דּוּגִית
וְלָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא
אֲנִי וְאַתָּה, אָנָּא אַט נֵלֵךְ
שְׁקֹט עִמִּי, יַחַד נַתְמִימָהּ
וְנִפְסַע בֵּיתֵנוּ שֶׁבַּשְּׁבִיל הַמִּש-ְתָּרֵךְ
לַיְלָה אֶל בֵּיתֵנוּ נִכָּנֵס
וְאֶשֹּׁק לְךָ בְּמִטָּתֵךְ בַּעֲדִינוּת
יַחַד אֵם וְיֶלֶד לְעֵת אַשְׁמוֹרוֹת נַחֲלוּמָה
חֲלוֹמוֹת שֶׁל פָּז וְשֶׁל רַכּוּת
יְקָרִי, יַלְדִּי יָקָר אַתָּה מִפָּז
וְחָבִיב עָלַי בְּיַתֵּר רַב
שִׁשָּׁה בָּתִּים שֶׁל תֹּם וְיֹשֶׁר, (לֹא יוֹתֵר)
הַעֲלֵתִי לְךָ מַחְמַדִּי עַל כְּתַב |