דנידין פדודה / מחלות |
אז אמשיך לפרוץ דרכי ולדפוק ת׳ראש בקיר
זה לא תקין שאני רועד כשהמזג כה חם
מוחי נשרף וגופי משתמש בו כפחם
בניתי טירת כזבים והזהות שלי שבויה
מבודד מהמציאות ולא זכיתי לגלויה
הטירה עולה באש והנפש בה צלויה
כנה לגבי שקריי לכן אמינותי נגלת תלויה
השבירה שלי קרובה מהקרבה לשיברון
הכתובת על הקיר אך אני לוקה בעיוורון
ממשיך אל המדרון כמו קטר ללא קרון
ומחכה להיגמל תחת הקש האחרון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|