[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








השנה בה מוסי הגיע לגיל 14 הייתה שנה קשה מבחינה כלכלית. אמו
עבדה בשתי עבודות והיתה חוזרת מאוחר בערב, אביו לא תרם כלום
לרווחת הבית, להיפך היה יוצא בבוקר וקונה מאכלים מוזרים, כמו
סרטנים חיים שהיו מניעים את רגליהם תוך כדי בישול.  או מביא
כלי עבודה שלא התאימו לאף מלאכה.

אמא שלו הכירה מישהו שעשה לה טובה וחיבר אותה לגיסו שחיפש
פועלים לחברת ניקיון גדולה, כזאת שמקבלים בה גם כובע וחולצה.
"גיסו ממש בחור נחמד, מוסי, זאת חברה מאוד גדולה ומוכרת, בכלל
יפה שככה הוא מסכים לעזור לנו" אמרה אימו. מוסי התרגש לילה
לפני והתקשה להירדם, סוף סוף יתחיל להרוויח כסף.

בשמונה בבוקר בשבת האחרונה של החופש הגדול, מצא עצמו ביום
העבודה הראשון בחייו ברכב של מושיקו עם עוד 2 עולים מרוסיה
בדרך לאתר בנייה בלב מפעל פטרוכימי.

באתר הבנייה היו מפוזרים תאי שירותים כימיים בצבע כחול, בכל תא
מתחת לאסלה הוצב פח שחור גדול. הפחים התמלאו במהלך השבוע בצואה
ושתן על ידי צוותי העובדים, ובשבת היה צריך לגרור את הפחים על
פני משטח החצץ עד לפתח הביוב הקרוב, לפתוח אותו עם בזנ"ט
ולרוקן את תוכן הפח פנימה.

שני העולים שהיו יחד איתו לא היו מוכנים לבצע את העבודה, לא
תמורת 15 שקל לשעה, לא לשם כך הם ויתרו על רכוש ומעמד
ברוסייה.

מושיקו לקח שאכטה מהסיגרייה וסינן "רוסים זבל, לא לכבוד שלהם
לנקות חרא של ערבים, רק זונות ושיכורים הביאו", וחיכה לתגובה
אמפאטית ממוסי  ששמר על שתיקה. הוא שיחרר ענן ניקוטין לבן ואמר
"אבל אתה בסדר מוסי, לא כמו החארות מרוסיה, אתה בסדר..."

טפח על כתפו פעמיים והסביר שבגלל הפוליטיקאים והרוסים שהורסים
את המדינה הוא צריך לרוקן את הפחים לבד, הוא יחזור עוד 8 שעות
לאסוף אותו וישלם לו תוספת של 3 שקל לשעה.

כל פח כזה שקל כמשקל גופו של מוסי, ובגלל שלא הצליח לפתוח פתח
ביוב אחד, הוא גרר פח אחד 100 מטר לפתח ביוב אחר, ולמרות זאת
הוא סיים לרוקן 12 תאי שירותים בחצי מהזמן שהיה אמור לעשות
זאת, והיה מאוד גאה בעצמו.

בשעה 12:00 בצהריים מצא עצמו לבד בשיא החום של אוגוסט, מלוכלך
כולו בצואה בוץ וזיעה, נושם גופרית, ועם 4 שעות להעביר.

הוא שטף את גופו ובגדיו בברז כיבוי אש, תלה את בגדיו על גדר
ברזל חלודה, התיישב על קוביית בטון והביט בנוף, כמו סוף העולם
לאחר שואה גרעינית.

המראה היה יפה ונורא באותה מידה. מסביבו היו עשרות ארובות
בגבהים ובגדלים שונים, שפלטו אש ועשן, וכל האופק נצבע בצבעי
זיהום אוויר, חום, כתום, ירוק, סגול וצהוב מעורבבים כמו צבעי
שמן על פַּלֵטָת צבעים.

"כך נראה הגיהנום" חשב "מקום נורא מזה לא אראה בחיים"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
akuo!



צרצר, ששכח
לעבור לעברית
לפני שאמר
למישהו שלום,
והחליט לאמץ את
המילה שנוצרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/21 1:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנחס האס

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה