מוסי קיבל תפקידים יותר ויותר משמעותיים בניהול הבית, ובראשם
שמירה על אחותו הקטנה, מיקה. לאן שלא הלך הייתה מצטרפת אליו עם
חיוך קטן מתחת לפוני גדול שכיסה את עיניה. היה לוקח אותה לגן
בבוקר ואוסף אחר הצהריים. מכין לה אוכל ושוטף את הכלים.

יום חורף גשום אחד שיחקו במגרש המשחקים הגדול שבקצה הרחוב.
מוסי ומנשה חפרו תעלות בבוץ כשלפתע מיקה ניגשה אליו בוכה ופצע
כחול, נפוח, ומדמם על מצחה.

"מה קרה לך?!" שאל
"עידן זרק עלי אבן"
"איפה הוא?!"
"ברח" ענתה והמשיכה לבכות.

עידן היה ילד בעייתי מהקומה השנייה, גדול ממיקה בשנתיים, מוסי
קצת ריחם עליו,  כי נראה שלא היו לו חברים בגילו ולכן שיחק
תמיד עם הקטנים.  לא היה אכפת לו שהוא עושה לפעמים צרות, אך
הפעם הגזים. ב 8 בערב כשידע ששני הוריו חזרו מהעבודה, השאיר את
אחותו לבד בבית, ירד לקומה השנייה, הדליק את האור בחדר המדרגות
ודפק על הדלת.  

אמא של עידן פתחה את הדלת עם חלוק ורוד, סיגריה, ותלתלים.
"הי, מה אתה צריך מאמי?"
"הבן שלך זרק אבן לפנים של מיקה"  אמר באיטיות כשהוא מדגיש כל
מילה.

"נו???" השיבה
"הוא עשה לה פצע במצח, ליד העין" אמר, הרים את ידו לכיוון
מיצחו וסימן עם אצבעו על המיקום המדוייק.

"מאמי, הם ילדים, וילדים לפעמים משחקים וקורים דברים, עוד
משהו?" השיבה ולקחה שאיפה מהסיגריה.

מוסי הבין שהשיחה לא מתקדמת בצורה טובה, ואמר:
"גם אני ילד, רוצה שלבן שלך גם יקרו דברים?" נעץ בה מבט והוסיף
"מאמי"  

עיניה השחורות ניצתו ברגע והיא החלה לצרוח. אביו של עידן הגיע,
השלים פערים, הצטרף לצרחות והוסיף נפנופי ידיים ואצבעות.

הצרחות הגיעו לאוזניו של מוסי יחד עם רעשי הטלוויזיה מהבית,
הוא זיהה קול של מנחה אומר משהו וצחוק תגובה של קהל באולפן.
הוא הביט בשתי בועות ההורים שהתאחדו לבועה אחת גדולה ועכורה
ההולכת וגדלה וממלאת את חדר המדרגות, הוא נזכר באחותו, והרגיש
חימה טהורה וקרה ממלאת את עורקיו מקצות האצבעות ועד ליבו.

גזרי הבועה נשלחו לצוואריהם של שני ההורים והרימו אותם באוויר
כאילו היו תרנגולות על קרס בקצביה. הם השתתקו מיד והביטו בו
באימה.

מוסי כלל לא שם לב שהם הפסיקו לצרוח, המילים שיצאו לחלל חדר
המדרגות עדיין סבבו סביבו, יכול היה לראות אותן ולגעת בהן
באצבעותיו.

הוא התעכב על המילים "אוטיסט" ו "דביל" ובדק אם ניתן להרכיב
מאותיות אלו מילים אחרות, הוא הצליח להרכיב את המילים "טוסט"
וטיל" כשפתאום נכבה האור. מהאור שיצא מפתח הדירה, הוא הבחין
בפניהם המכחילים וברגליהם המתנדנדות של שני ההורים התלויים.

גזרי הבועה הרפו מגרונם, והם נפלו לרצפה.

אביו של עידן התרומם בקושי, אחז בידה של אישתו, גרר אותה פנימה
לתוך הבית וטרק את הדלת. רק הסיגרייה נשארה דלוקה בחדר המדרגות
החשוך.

מאותו יום עידן חדל מלהציק למיקה, לאחר חודשיים עזבו את
הבניין.