אז היא אמרה שהיא הכי גדולה
אבל יש גדולים ממנה, היא אמרה
זו הייתה יכולה להיות סיבה
אבל זו לא סיבה, היא אמרה

אם היא רוצה להיות לבד - שתהיה לבד -
אמר הזקן מהמחראה
אבל אם היא רוצה זיונים,
'תנו לה בשפע , אל תתביישו,
תפסיקו לגרד בביצים ולתת לה לשפשף,
זה לא יפה

אז כל החבר'ה מהשכונה באו אצלה
ואמרו לה אנחנו מוכנים לעשות לך טובה
אנחנו שבעה, שזה בדיוק מספר הימים בשבוע
כל אחד ייקח יום בשבוע לתת לך
את תהיי מבסוטה כל השבוע

תודה לכם, היא אמרה, ושאלה -
אתם רוצים משהו בתמורה?
לא, זה גמילות חסדים, הם אמרו וצחקו
היא צחקה גם,
"אתם בטח לא תסבלו," היא אמרה

וכך כל אחד מאתנו היה לו יום בשבוע,
בו היה מתאם איתה את השעה
היא הייתה מבסוטה וגם אנחנו החבר'ה
לא היו טענות לאף-אחד
אבל אחרי כמה חודשים זה נודע לאבא שלה
הוא סיפר את זה בכאב לאחיה הגדול,
שתקף אותנו עם סכין
הורדנו לו כיסא על הראש
ועשינו אותו מפגר נכה - לא בכוונה
אבל אחותו לא סלחה לנו,
מה גם שכבר כל השכונה ידעה
היא העדיפה שהעסק ייגמר וגם אנחנו העדפנו
היינו פתאום פנויים - אז מצאנו חברות
כל אחד מאתנו מהשבעה הייתה לו חברה צמודה
דיברנו בינינו וזה לא קל,
כי עכשיו כל אחד מאתנו צריך לעשות את זה כל יום
לא אומרים לא לאישה שלך, זה עקרון בסיסי
אנחנו כולנו מאוד מכבדים נשים כמובן
ואם הן רוצות - הן צריכות
ואם הן צריכות - חובתנו כגברים שלהן לתת

טוביה החרמן דווקא היה מבסוט לעשות את זה כל יום
אבל לשרגא זה היה קשה,
הוא טען שזה מחליש את דעתו וגופו
אמרנו לו אם הוא רוצה סיוע,
אבל בת הזוג שלו לא רצתה לקבל סיוע בשום אופן
לכן לאחר שנה הוא כבר לא עמד בזה -
ונפטר
חבל.