עמי למואל / תוגה |
מתגנבת תוגה.
ברוח ערב סגריר
עלעל מופז זהר שבריר-
בקרן חמה אחרונה
עילעל העלעל ונפרד בכניעה
מן הפרח אליו התאווה
עת שמש תעריב
ירחק האביב
מרוט נוצותיו
עקוד כמיהותיו
פעור עצב סביב
עתה
נפש סתווית סתורת דמע
תקושש במשעוליה הנדחים
מנוח וישע,
באר מים חיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|