גילי ריד / תמיד ראשון בבוקר |
כביש עולה
עמוס ברמזורים
מכוניות גשם מאיצות
פקקים שגורמים
לי להיעלם
כביש עולה
פשוט, ישר והחוצה
המילים מתחרטות
בגוף מתפרסות
לא בטוחות
מה רצוני
לא לפנות ביציאה
לחנות במוחי
מחלף
כיכרות
רק לפרוץ לאוויר
לקוות שמישהו יראה
השתיקה מייאשת
את כלל נהגי המילים
שנשטפות בתסכול
למטה
וממתינות לאור
מתי אשוב
מתי אהיה
מתי אשוב
מתי אוכל
מתי אני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|