|
26.5.11
גם אם אור החדר כבוי
מבעד קווי הצוהר
יחדרו סכיני אור
ויפספסו אותי
ורק את
פרוסה במיטה
כפית סוכר
שנמסה בפה
חושך בעיניים
כובש את יצרי
הופך ברירת מחדל
חודל אותי מאותי
איבוד השליטה
הכי ענוג
הוא לתת לאותם פנסים
לא עוד אור
מטבע הדברים
ליפול
ופסקתי
למרוד |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.