|
העד בפני השופט
שריטה מוגלדת בלחיו, כזכר המכה.
טבעת יהלום בשקית - עדות מדממת
למה שהיה בכיכר.
שורה של נאשמים מובלים ארוכות לדוכן.
מועדים בתוך שלשלאות ברזל האוחזות אותם.
מועדים לכישלון מכישלון בכל צעד וצעד.
ואין שהות לעצור; נדחפים קדימה.
והראש מהדהד: נכשלת נכשלת נכשלת.
הנה הגעת לבית הכבוד, לכיסא הנאשמים
עכשיו תורך - העד!
והעד יודע מלפנים ומבחוץ כישלון אחרי כישלון מעדתי. מעדתי.
ואומר בפני כס הכבוד: מעדתי, אבל לא הפסקתי להילחם.
והשופט אומר - ועל כך דינך!
וממלמל לעצמו: לא יכולת למעוד טוב יותר?
והעד אומר: מעדתי טוב יותר. כל רגע ורגע. כל דקה ודקה. ובין כל
נשימה ופעימה - מעדתי טוב יותר. ועל כך תשפוט אותי - משפט צדק! |
|
|
הוכחה שאלוהים
קיים:
המושג אלוהים
מציין את הדבר
הכי גדול שיש.
אלוהים, כזה
שאינו קיים
באמת, הוא אם כך
הדבר הכי גדול
שאפשר להעלות על
הדעת. ועכשיו
נדמיין את אותו
אלוהים, אבל
הפעם הוא קיים.
אז מי יותר
גדול, זה שלא
קיים או זה שזהה
לו לחלוטין וגם
קיים? ברור
שהשני. מכאן
שאלוהים קיים.
מ.ש.ל.
ואז מה אם אני
אתאיסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.