|
העמידה במשברים
הפכה זחילה בין השברים
המלאכים עודם שרים
לצליל תסיסה של השמרים
אך הגשרים לשכחה
הם פתרון זמני בלבד
דרך השיחה היא רק
עוד שביל שלא עבד
המשא שלי נכבד
המסע שלי נכבה
צריך רצון לחיות
כדי לשרוד את מה שבא
ונשבע יש לי סיבה
אך היא דוחפת לעיתים
ושאר הזמן היא סתם נמצאת
כשאני זוחל לי לאיטי
ובאמת שלא מתאים
רוצה לפרוח בשגרה
אבל הנפש לא אישרה
אז שוב לצרוח לתקרה
והוא נקרע בין דיכאון
לבין הצורך להגביר
צודק כמו שעון שבור
חיי עם הגב לקיר
ובאה מסה ענקית
של משימות בול בתקופה
שאני כל הזמן עצוב
ודעתי תמיד טרופה
ואני חיי במין סופה
לא מחפש ת׳מחסה
רוצה לחזור לרצות לחיות
חיים במחזה |
|
"אחי, איזה מזל
אתה?"
זובור של החולים
הותיקים במחלקה
האונקולוגית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.