אנה גראד / אגו |
שכבנו בלי צלילים.
התנשקנו ארוכות.
והלב רצה רק עוד.
והגוף כל כך מסור.
שבוי בתוך חלום אסור.
מחבק ת'אדישות.
מלטף את הבדידות.
מתנחם בזהירות.
וכל כך רוצה כנות.
ימות העולם,
התחושה עדיין מפרפרת.
באה והולכת.
ותמיד תמיד חוזרת.
מבגרת.
מצערת.
ללא רחמים.
עכשיו צאי לי מהסרט.
איפה אלוהים?
מוקדש לעבר ולהווה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|