עמי למואל / מנופת לתופת |
כתום של חום הפך לאפור של כפור
יחד עם ריח גופך על הכר
הותרת שובל זיכרון מר-מתוק
כמו משקה הג'ין המהול בלימונדה ששתינו אמש,
איך הוא משקר מתיקות במגע ראשון עם החך
ואחר, משכר מרירות במעלה הגרון.
ככה, דופק הופעה לפני שדופק את הראש
אשר אוני רווה ממך את צימאונו
זה מכבר יודע לי. אך עתה
כל אגל יגבה כסבל
שהרי,בעוד מיצי גופינו מסתחררים בקוקטייל שמיימי,
הסתמאה מסוגלותי להבחין כי
כוס תשוקתנו תהפוך כוס תרעלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|