|
כיצד כך התחתחתה דרכנו מנופת לתופת
כתום של חום הפך לאפור של כפור
יחד עם ריח גופך על הכר
הותרת שובל זיכרון מר-מתוק
כמו משקה הג'ין המהול בלימונדה ששתינו אמש,
איך הוא משקר מתיקות במגע ראשון עם החך
ואחר, משכר מרירות במעלה הגרון.
ככה, דופק הופעה לפני שדופק את הראש
אשר אוני רווה ממך את צימאונו
זה מכבר יודע לי. אך עתה
כל אגל יגבה כסבל
שהרי,בעוד מיצי גופינו מסתחררים בקוקטייל שמיימי,
הסתמאה מסוגלותי להבחין כי
כוס תשוקתנו תהפוך כוס תרעלה.
|
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.