|
שמישהו ישחרר אותי מהחיים
שלי
יזרוק לי חבל של חמלה ורחמים
ואז יגרור אותי ברחבי העיר
על האספלט מוכה צואת היונים
והזכוכיות המבריקות עד שאיש
מאוהביי לא יוכל לזהות את פרצופי
והם ישוטטו מבית חולים אחד לשני
ישאלו - מישהו שמע משהו? ראה אותו?
אבל יהיה מאוחר מדי, תמיד מאוחר מדי
ואני בתחבושות מדממות אצא בצליעה
דרך המדרגות האחוריות ואכנס כמו כוכב
למערכה השניה של חיי |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.