מה, אתה הולך לישון?
עם מי? למה? איך?
איך זה שאתה הולך לישון
ומשאיר אותי לבד?
זה טריק?
אתה מנסה לעבוד עליי?
אתה מנסה לגרום לי לרגשות אשם?
ייסורי מצפון? חרטה?
אתה רוצה לרמוז שאני כבר לא סבבה?
אז תדע שאני סבבה יותר ממך
אני הכי סבבה בעולם
אין עוד סבבה כמוני
אני המצאתי את הסבבה,
לא היה סבבה לפני שנולדתי
כולם ראו אותי ואמרו -
"מה זה הדבר הזה?"
ואחד אמר -
נקרא לזה סבבה, על שם סבו שסבב
ומאז יש סבבה בעולם
לא רואים אותו, לא מרגישים בו,
אבל הוא שם, סבבה בכל פינה
פשוט אנשים אוהבים כאב,
אז הם דוחים את הסבבה מעל פניהם
למה הם אוהבים כאב?
כי ככה קל להם להתעסק בעצמם,
לא לנקוט בפעולה, להסיר מעצמם אחריות
זה הופך אותם לפאסיביים
אבל הם לא יכולים סתם,
אז הם מאשימים משהו,
שכביכול גורם להם כאב
ולכן לכאורה הם לא יכולים לפעול,
כדי להעשיר את חייהם
וודאי זה נדמה מוזר,
למה שהם לא ירצו להעשיר את חייהם,
האמונה היא שכולם רוצים
ובכן,
כדי שאדם יעשיר את חייו
נדרש ממנו להעשיר את חיי האחר,
כמו שאני עושה כאן
והם לא רוצים בזאת, הם אנוכיים
קילפתי את השכבה החיצונית,
אבל מה עם השכבה הפנימית?
הם אומרים שפגעו בהם
ולכן לא מגיע לאנשים אחרים,
שהם יינקטו מעשה שיעשיר את חייהם,
של האנשים האחרים
אפילו אם זה לא אותם האנשים
ואז הם אומרים בדמעות -
"איבדתי אמון במין האנושי"
כמובן שזה תירוץ,
אבל זה מתחפש לאמת
ולכן הם מקבלים רחמים מאנשים שוטים
וזה נותן להם סיבה להיות פאסיביים יותר,
כשהם מסתתרים מאחורי כאב,
שהם בעצמם יוצרים
כי הם לא מעשירים את עצמם,
בזה שהם לא מעשירים אחרים
כי רק זאת הדרך
להעשיר כדי להתעשר
לא מדובר בכסף דווקא,
למרות שזה נכון גם בכסף,
אלא בכל דבר
גם בהרגשה טובה
אז האנשים האלה הם כמו חור שחור
במעטה העדין של האנושות
כמו חורי מסמרים, כמו בולענים
ששום דבר הם לא מייצרים
ולא תורמים דבר,
בשם הגאווה המחורבנת שלהם
וכשמישהו עושה משהו,
הם לועגים לו
ואומרים לו -
"מה הם עשו בשבילך?"
"למה מי הם שתעשה להם?"
"לא מגיע להם"
אבל אלה שעושים למען אחרים,
מקבלים טוב בחזרה גם אם לא בדיוק מאותם אנשים
היקום מחזיר טוב תחת טוב
ורע תחת רע
כמו הד
מה שאתה אומר - נאמר לך
מה שאתה עושה לאחר - נעשה לך
מה שאתה אפילו חושב על האחר -
זה מה שהאחר חושב עליך
כי מה שבחוץ - זה מה שבפנים. |