|
קיץ זה שתיקות ארוכות ולחות
כשצללי השדרה מתארכים בעצלתיים
ועל המדרכה מטפטפת גלידה דביקה
צחוק ילדים משתולל חופשי בכל שעות היום
והחום נצרב לעורך כמו מדוזה שובבה
את ואני אוהבים לפחות לעת עתה
אבל אני יודע שעם בוא הסתיו חומך יחסר
לי |
|
|
זוכרים במסיבת
הסיום של בית
הספר
כשכולם עמדו
וזייפו על הבמה
בקולי קולות
צרחנו שרוצים
להגיד את האמת
שנמאס להסתתר
מאחורי מסיכות
ילדים מטומטמים,
מעוררי רחמים
שרוצים לבטא מה
שבנשמה
עכשיו כשגדלנו,
אחד אחד
שולחים הכל לבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.