בלון ההליום שלי עף!
פתאום התרומם והשמיים בלעו אותו.
אהבתי את בלון ההליום, אהבתי כל-כך.
הוא היה בצורת ראש של מיקי מאוס
ואני אוהב גם את מיקי מאוס

כל הזמן שהיה, הייתי יושב מול הטלוויזיה
ורואה מיקי מאוס
הוא לא היה הכי חכם, אבל הכי טוב-לב והוגן
רציתי להיות כמוהו -
לא הכי חכם, אבל הכי טוב-לב והוגן
רציתי להיות תמיד שמח בחלקו, כמו מיקי מאוס,
שהיה שמח ותמיד מחייך
למרות שלא היה לו הרבה

אז סבא הטוב לקח אותי להילולה
בגן סאקר בירושלים
וקנה לי צמר גפן מתוק
מה קוראים אותו "שערות סבתא"
וקנה לי בלון הליום
בצורת הראש של מיקי מאוס

הלכתי בכל גן סאקר עם הראש של מיקי מאוס
כאילו אני מכריז "זה מסמל את מי שאני"
וכשאכלתי מצמר הגפן המתוק,
צמר הגפן המתוק הסתבך לי בפה
אז יד אחת אחזה במקל הצמר גפן המתוק
ויד שנייה ששכחתי שהיא עסוקה -
שמתי בפה
וכך עזבתי בלי לשים לב
את הראש של מיקי מאוס

והראש של מיקי מאוס עף גבוה-גבוה
ולא הספקתי לתפוס לו בחוט
והוא חייך כשהוא עף גבוה-גבוה
כאילו הוא יותר טוב ממני,
כאילו אני לא כמוהו כמו שחשבתי

תגובתי הייתה כה קיצונית
שאנשים חשבו שנפצעתי
בכיתי וצרחתי וקרעתי את בגדיי
נפלתי על הדשא והכיתי בו באגרופיי הקטנים.