דרור בלומברג / געגועים לעיר |
לבנייני בטון מקופלים
אטומים
לבדידות שמצמיחה בלב
שורשים חזקים
בכל פינה ראינו חלונות
סגורים וחתולי רחוב
שמחפשים בפחים
בתי הקפה נפתחים ונסגרים
צצים וקורסים
והאורות שנשארים דולקים
בלילה כמו יהלומים
כתבתי פעם שיר על עיר
אבל אף עיר לא כתבה עליי שיר
עכשיו עולה לאוטובוס, נוסע כמה תחנות
ונשכח בלב האנשים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|