מלאכים תמיד לבנים
כמו שלג על פני אספלט שחור
נשים תמיד חרמניות
פוסקות את עלי הכותרת
למען דבורים חומדי צוף

זרעי קיץ עולים בנחיריים,
אבל לא מבשרים על פירות טובים
הטועים, המטעים והמוטעים,
הם כמו בעלי חיים טיפשים
שעיניהם לא בראשם

העצם תישבר לפני שתהפוך חזקה יותר.

יום טהור לא יהיה לנו
האדם חבל ושחור ולבן מושכים בשני צדיו
מלחמת חורמה מתרחשת על נפשו של האדם
מי לאלוהים אליי ומי כופר אליי

אנשים מאמינים למתק שפתיים
פנים צבועות ממתקים ותאוות
אך אנשי מלחמה הם על מסך הטלוויזיה
לבדק ברית דמים בין העם לאלוהיו.