אחרי שאספתי כמה ז'יטונים,
הוזמנתי לשחק בשולחן של הגדולים.
למדתי קצת פוקר, אבל פה זה עניין אחר,
צריך לתכנן אסטרטגיית יציאה.
לחכות לקלפים הטובים -
ישחוק לי את הקופה, שגם כך אינה גדולה.
לבלף? לא כאן. כאן זה השולחן של הגדולים,
הם קוראים אותך כמו ספר פתוח.
החלטתי, לא להסתכל.
הימור אחד, יש מספיק כסף להימור אחד.
מסתכל על שלושת הקלפים הפתוחים.
הצצה קטנה להטעיה, בזמן שהרמתי את שני הקלפים שקיבלתי, מצמצתי.
אף אחד לא ראה.
סוג של בלוף לא צפוי. אני לא יודע מה יש לי ביד.
שלושה קלפים פתוחים על השולחן.
אחד מקפל, שניים נשארים לקלף הבא,
לא זמן טוב. קלפים רחוקים מדי, זה עם זוג המלכים או עם זוג האס
ינצח.
מקפל.
ומחכה לסיבוב הבא.
יש לי כסף לעוד שני סיבובים, נקווה שזה זה.
שוב, מציץ בלי לראות. שם יד על העיניים להסתיר את הבעת הפנים
ברגע הפתיחה, והשחקנים קונים את זה, לא יודעים שעצמתי עיניים.
ועכשיו אמונה.
אמונה שקיבלתי 6-6
כי בין שלושת הקלפים שנפתחו על השולחן יש 6
מבלף אומץ לב, מבלף הסתרה.
לי יש 6-6, כל השחקנים יודעים את זה מלבדי.
הם מאומנים בקריאת פנים, אין לי סיכוי מולם.
שניים מתקפלים, יש להם קופה גדולה, הם יחכו לזמן יותר טוב.
אני בפנים. 6, נסיך ומלכה
אחד בפנים. מחכה לרצף.
רצף לוקח שלישיה.
מגדיל את ההימור, וגם הוא -
מגדיל ביותר, וגם אני -
עכשיו זה הזמן, מגדיל ומעלה, עם כל מה שיש לי. עכשיו זה הזמן.
הוא משווה.
פותחים קלף, עוד נסיך.
הוא מסתכל עלי בוחן, תוהה אם אני מבלף.
פול האוס לוקח רצף. אין לו כלום ביד.
אבל בשביל הסיכוי להוציא אותי מהשולחן, שאולי אני מבלף, שולפים
עוד קלף.
גם ככה אין לי עוד על מה להמר, אבל שניה,
אני תוהה, האם להגדיל את ההימור? האם להמר על המכונית? על
הבית?
אני שואל, מה החוקים?
והוא כמובן אומר שאסור, כיוון שזה מתאים לו לסיטואציה,
אבל החבר מימין מסוקרן. אין חברות בפוקר.
הוא אומר שמותר, והחלטנו לשאול את בעל הבית.
בעל הבית אומר: תעשו מה שבא לכם.
אני מקבל זאת כ"כן", ושם את מפתחות המכונית על השולחן. עדיין,
מסוכן מדי להמר על הבית.
השחקן השני מתלבט, האם אני מבלף, או לא מבלף? הוא לא יודע, כי
גם אני לא יודע.
הוא לוקח את הזמן, מחשב סיכונים, מסתכל שוב ושוב בזוג הקלפים
שחולק לו.
פול האוס מנצח רצף. האם אני מבלף?
הוא שחקן מיומן, הוא יודע לא להתפתות להימורים וריגושים, ועל
זה אני בונה
בביטחון שבהאמנה שיש לי 6-6
זורק את הקלפים על השולחן, פאק איט.
הקופה שלי, הוא פרש.
אומר תודה, אוסף את הז'יטונים וקם.
לא מראים את הקלפים, גם לא לי, אלה החוקים.
הם רוצים שאשאר, מתוך טוב ליבם, לרושש אותי בסיבוב הבא.
אבל אני יודע יותר טוב.
זורק טיפ למחלק, ככה נהוג.
מודה לנוכחים ועוזב.
הרווחנו משהו.
לימוד.