עמיתנו נכח שם
אהובם, עמיתם
זה הוא שצעד במסדרונות צבעוניים
ובהווה
מרחף במסדרונות בהירים לוחשים
והחיים
הנם כצל פעימותיו האחרונות החיות
בנינו

ההווה מנסה להחיות את העבר
אך מותיר את נשימתו האחרונה
לעתיד הנושק לשורשי חיינו
לעמית ליבנו

עיניו העמוקות
כבו ובנו
אורו יצר את עצמות קיומם
קיומנו
בחירתו בחיי אחרים
בחיינו  
נותרה כעצם קיומנו                                          
                                           

אהוביו שם, עכשיו
האוויר מהם נלקח כאילו
לא נברא
זיכרון חייו מהדהד בזיו נשימותיהם
ולעולם ועד
יהיה לנו
כעץ חיינו
                                               
מוקדש לזכר גיבור ישראל סמ"ר עמית בן יגאל ז"ל