בא לי לשוב ולאהוב אותך. להאמין בך.לסמוך עליך.
להרשות לעצמי להישען עליך. לדעת שיש לי גב. לדעת שיש מישהו
שאוהב אותי ללא סייג.
להפסיק לפחד ממה שיגידו אחרים. להפסיק לפחד מההשלכות.  
להקיף את הגוף שלך בשתי הידיים שלי, להניח את הראש בשקע שבכתף
שלך ולשאוף, להסניף אותך עמוק לריאות שלי.
לתת לריח להיכנס לתוך הלב שלי ולרפא את כל הסדקים. להרגיש את
הפה שלך על שלי.
להרגיש שוב את הידיים שלך מחבקות את הגב שלי מתחת לחולצה
בכוונה אמיתית, בתשוקה. להרגיש את הכימיה שוב. את הדבר  העצום
שמחבר אותנו ביחד. שגורם לנו להימשך אחד לשניה כמו מגנט .
לחזור ללילות שהלב הלם כששכבנו במיטה כפיות, ולא הרגשנו חוסר
נוחות אלא רצון לא להשתחרר זה מזה.
בא לי לחזור לימים שכל נגיעה, כל נשיקה היו ראשוניים ומרגשים.

בא לי לחזור לתקופות שהיינו שמים מוזיקה בפול ווליום ושרים עד
השמיים.
בא לי שוב לטבוע בעיני השקד שלך, ולראות אותי בתוכן. לא סתם
אותי. אותי הטובה, המדהימה כפי שראית אותי אז וכבר לא.
בא לי , אפילו ליום אחד, לרגע, שתחזור לאהוב אותי.
שתראה אותי,  כנער חולה אהבה.
שתביט בי שוב כאילו יחידה אני
כאילו שליבך עולה בלהבה.
שתביט בי שוב כאילו מעולם לא התאכזבת או נפגעת, כאילו מעולם לא
היה ביננו רגע שחור.
בא לי שיפסיק לכאוב כל כך . בא לי שהבדידות תעלם.
בא לי שתהיה שלי ואני אהיה שלך.