אפילו בלילות הכי כבדים
בהם השמש לא מאיר
היה בידי פנס
לדחוק כל אפלה ועלטה

אפילו כשהיה קר מאוד
ולא הייתה שמיכה ולא תנור
הדלקתי להבה
ששרפה את הבית וחיממה

לא פעם זה כואב
איך אפשר לחיות בלי אהבה
האכלתי בידיי ציפור
אפילו בימי מחלה וכפור

תמיד השארתי פתח לתקווה
אפילו כשהזקפה לא התרוממה
ציירתי מלאכים ולבבות
אפילו על בדי יוטה שחורים

תמיד אמרתי זה זמני
איך השמש עוד תהיה איתי
נתתי לעצמי לחלום
על ימים בקשתות בין עננים

תמיד חייכתי, גם כשקשה
כי תמיד היה לי שיר בלב
שאמר לי
שיהיה עוד טוב
אם לא מחר - אז עוד שנה

הבורות היו עמוקים
אך תמיד שמרתי סולמות
לטפס לימים יפים יותר
בהם אין רוע ומלחמות

לא פעם זה כואב
אבל חלום קטן
תמיד עושה לי טוב
רק חלום קטן
אחד שאני שומר עליו
תמיד עושה לי טוב
רק חלום קטן
סודי וחלש כמו גוזל
תמיד עושה לי טוב
רק תקווה קטנה
שאת עולמי מאירה
תמיד עושה לי טוב
רק קרן אור
עמוק בחשכה
תמיד עושה לי טוב
רק תפילה קטנה
תפילת הודיה
תמיד עושה לי טוב

אפילו כשהקרמבו היה נגמר
ידעתי שמחר אקנה חדש
לא בכיתי על שאריות פיצה
כי תמיד אפשר לקנות חדש

הארתי את השמיים בכחול
גם כשהם החשיכו לעת ערב
דגתי דגים של אהבה
ולא הקשבתי לאנשים חסרי תקווה

גם כשנדמה שאין מוצא
ידעתי שפתח ייפתח
הקשבתי לקולי הפנימי
גם בתוך ים עצות רעות

לא פעם זה כואב
אבל תמיד תקווה קטנה
מיד עשתה לי טוב
רק תקווה קטנה או חצי ממנה
לא יותר מזה
תמיד עשתה לי טוב
רק תפילה קטנה
תפילה של הודיה
תמיד עשתה לי טוב
רק חלום קטן
שעדיין לא לקחו
תמיד עשה לי טוב
רק אהבה קטנה
שנותרה בחשכה
תמיד עשתה לי טוב
רק חסד קטן
שנשאר במדמנה
תמיד עשה לי טוב

ובימים של שחור מוחלט
ידעתי שהירח עוד יזרח
שמעתי באוזני ציפור
אפילו בלילות אימה וכפור.