הוא מפשיט את העור הדק מעל הדג,
מטגן ואוכל בתיאבון
כשבבריכות הדגים יש הרבה דגים,
שמחכים להיאכל בכיליון עיניים
אבל הוא לא יאכל אותם,
הוא ייעשה דווקא
תמיד הוא היה עושה כל מה שלא מצפים,
תמיד הוא היה עושה את הדברים הלא מובנים
אפילו עכשיו -
כולם מצפים ממנו שהוא יחיה,
שהוא ירצה לחיות,
שהוא ימשיך לחיות
אבל הוא ימות - דווקא
כדי להראות להם שהוא לא צפוי
ואי-אפשר לנחש את צעדיו הבאים
אז הוא תולה עצמו על חבל,
שמשתלשל מהמשקוף
הוא עומד על כיסא ובועט בכיסא
ומרגיש את השטן נוגס לו בתחת
אבל עוד מעט זה ייגמר
והוא לא יהיה כאן
ואז הם יבכו הנבלות,
למה הוא לא השאיר לנו במבה מעל המקרר,
או לפחות שוקולדה קטנה במזווה
או איזה מילקי במקרר,
או לחם לשים בו פסטרמה
הוא שונא פסטרמה, הוא צמחוני,
שיאכלו מלפפונים וגזרים -
כשהם מקוננים על מותו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.