ביום-יום לא רואים את זה
את השמש מעפילה למרומי השכינה
את הירח מטפס ומפיל רסיסי אור
את היד שלך שמלטפת את התחת שלי
אבל במרומי חומות ירושלים - משקיפה הציפור
היד מלאה אבק של עוברים ושבים,
שרוחצים את ידיהם בברזים של גינות נטושות
והם לא שותים - אלא מים מינרליים מתיק צד
והם לא אוכלים - אלא כריכים חפוזים שהכינו בביתם
אבל הם משתינים,
על מכוניות חונות, על תמרורי אזהרה
אבל הם מחרבנים -
בין הלולים של התרנגולות,
ליד הכבשים, ליד הפרות
והם מלטפים את צווארי הסוסים
וחולמים על חווה כמו בטקסס
איך יגדלו חזירים טמאים
ויימכרו אותם לגויים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.